שלמה השכרת רכב בע"מ ואח' נ' גפן ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 30.1.08 סמוך לאום אל פאחם ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה") בין כלי הרכב נשוא התביעה.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים").

אין חולק כי רכב התובעות נפגע מאחור בצד שמאל, ובחלקו הקידמי, ושרכב הנתבעים נפגע בצידו הימני קידמי. אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעות, רכבן נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעים, וכתוצאה מכך נהדף לעבר רכב שעמד לפניו. לפיכך, הנתבעים אחראים לקרות התאונה, ולנזקים בגינה – הן בחלק הקידמי והן בחלק האחורי.

לטענת הנתבעים, רכב התובעות פגע ברכב שהיה לפניו, ולאחר מכן התדרדר לעבר רכב הנתבעים. לאור האמור התובעות אחראיות לקרות התאונה, ודין התביעה להידחות.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, האם רכב הנתבעים פגע ברכב התובעות מאחור ונהדף לעבר רכב אחר, או האם רכב התובעות פגע ברכב שלפניו והתדרדר לעבר רכב הנתבעים.

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות של הנהגים, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי רכב התובעות פגע ברכב שלפניו, מבלי שנהדף על-ידי רכב הנתבעים, אולם כן נפגע מאחור על-ידי האוטובוס.

ובמה דברים אמורים:

העיד בפני עת/1 ואמר באילו המילים (עמ' 1): "...הכבישים היו רטובים, נסעתי והרכב לפני בלם בחוזקה לפני הרמזור, בלמתי גם אני והאוטו שלי החליק, האוטובוס מאחורי ניסה להתחמק ממני סטה שמאלה ופגע בי בחלק האחורי שלי השמאלי ודחף אותי לרכב שלפני".

זאת ועוד, בטופס ההודעה שסומן ת/1 מיום 30.1.08 החתום על ידו חזר ואמר: "... הרכב שלפני ביצע בלימת חירום, גם אני ביצעתי בלימת חירום – הרכב החליק על הכביש הרטוב ובזמן ההחלקה אוטובוס של אגד פגע בי ודחף אותי על הרכב שמלפני".

יחד עם זאת בטופס הודעה שסומן נ/2 מיום 30.1.08 נכתב: "רכב מלפני בלם בחוזקה נכנסתי בו ואוטובוס מאחורה נכנס בי".

מנגד, העיד נתבע 1 שטען כי ראה את התרחשות התאונה בין רכב התובעות לבין הרכב שעמד מלפניו, ואישר כי היה יום גשום.

וישאל השואל – האם רכב התובעות פגע ברכב שלפניו קודם לפגיעה של נתבע 1, סבורתני שהתשובה לכך חיובית.

יובהר, מלבד הגרסה ב- נ/2, עת/1 עצמו העיד כי החליק עם רכבו. למעלה מכך, העיד נתבע 1 כי ראה את רכב התובעות פוגע ברכב שעמד לפניו, שהרי המדובר בנהג אוטובוס שלאור מיקומו היה בידו כדי לראות את התרחשות התאונה.

לא זו אף זו, מעיון בתמונות הנזק ברכב התובעות ניתן להבחין בפגיעה ממשית חזיתית לכל רוחבה, ואילו מאחור ניתן להבחין בפגיעה יחסית קלה אך בצד שמאל. מיקום הנזקים ברכבים ואופי הפגיעה מאשש דווקא את גרסתו של נתבע 1, לפיה לא הייתה הדיפה. שהרי, אם רכב התובעות היה נהדף היינו מצפים לראות פגיעה ממשית ברכב התובעות מאחור, ולא פגיעה יחסית קלה מאחור בצד שמאל. תמונות נזק רכב התובעות מדברות בעד עצמן.